תקשורת המדע אימון 1:1
אימון אישי וממוקד-מטרה להקניית כלים לחידוד המסרים שלכם ולמינוף המחקרים והמיזמים שאתם מובילים
תקשורת המדע 101
גלו מדוע תקשורת מדע (SciComm) אפקטיבית חיונית לקריירה שלכם וקבלו ארגז כלים בסיסי
להעביר מסר מדעי באופן ברור – כלי משמעותי בקריירה מדעית באקדמיה ובתעשייה
תשאלו כל חוקר.ת- להתכונן להעברת הרצאה מדעית לקהלים שונים, ראיון מקצועי או במדיה, הינה משימה מאתגרת ולעיתים מלחיצה ומעייפת. בכל אחד מהתרחישים, ההרצאה צריכה להיות ברורה, מוכוונת מטרה והכי חשוב, זכירה! בכל זאת, רובנו, לפחות בישראל, לא התבקשנו לעמוד מול קהל מגיל צעיר והאתגר גדל ככל שמתבגרים.
שמי מיטל סלמור ואני מאמנת ויועצת לאסטרטגיות בתקשורת המדע (SciComm).
מטרתי היא לסייע לחוקרים.ות – מדענים.ות באקדמיה ובתעשייה וסטודנטים.ות – לשפר את כישורי התקשורת המדעית שלהם ולהציג את עבודתם באופן ברור ומרתק בפני סוגי קהל שונים: בהרצאות לקהל הרחב, ראיונות עבודה (כולל ג’ובטוקס), הרצאות מקצועיות לקהלים מדעיים (ראיונות ERC, הצגת תזה, סמינרים ועוד.), הרצאות ושיחות עם קהלים לא-מדעיים (פילנתרופיה, תעשייה, השקעות), ועוד.
יחד, נהפוך מחקרים מורכבים ונתונים מסובכים למסרים ממוסגרים, ברורים, מובנים וקליטים; נצמצם את השימוש במונחים טכניים (כשנדרש) ובז’רגון מקצועי ונשפר את כישורי העמידה בפני קהל. קרא עוד ›
טלפון: 054-2638828 רחובות
תקשורת המדע בפעולה
“במחקר, הנטייה היא להתרכז במה שאתה חוקר באופן מאוד ממוקד ופחות בפרספקטיבה רחבה יותר של ‘איך מה שאני חוקר עשוי להשפיע על החברה?’ כשאני מדבר על המחקר שלי, אני מבין שמה שנראה לי חשוב, פחות מדבר אל האנשים שלא לוקחים חלק במחקר שלי. באימון עם מיטל הצלחתי לבנות מסרים שמדברים אל קהלים שונים ובתוך מסגרת זמן שגורמת לקהל לקלוט את המסרים ביעילות ובצורה זכירה.”
רפאל שטרן, סטודנט לדוקטורט במחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, מכון ויצמן למדע
בסרטון תוכלו לצפות ברפאל בפעולה, כאשר הוא מרצה בתשוקה ובעניין על עבודתו ומספר לקהל את הסיפור האישי שלו ומה הוביל אותו למחקר פורץ הדרך שלו במדעי האקלים. חכו לסוף ההרצאה כדי לשמוע את השיר היפהפה שרפאל מצטט בפורטוגזית ולאחר מכן בתרגום לאנגלית.
תשובה >
כשתספרו למשפחה או חברים על המחקר שלכם, תתחילו לשים לב למסרים הלא שפתיים שהם מעבירים לכם. למשל מסרים גופניים, עוויות בפנים וכדומה. האם נראה שיש להם עניין בדברים? בלבול? שעמום או עייפות? האם חולמים בהקיץ?אם לא נראה שיש הבעת עניין תנסו לפשט את המילים בסיפור עד שתרגישו שהעניין חזר!
תשובה >
לדבר על המחקר שלך בהתלהבות ותשוקה זה מדבק!!! אם הקהל שלכם רואה שאתם אוהבים את מה שאתם עושים, הוא יאהב את זה גם😊 כדי להבין למה זה קורה לחצו כאן >
מה גורם להרצאה מדעית להיות יותר זכירה?
תשובה >
תחשבו על ההרצאה המדעית הכי טובה וזכירה שאי פעם ראיתם ותנסו את הצעדים הבאים:
1. לרשום במשך שתי דקות את הדברים הכי מוצלחים שראית שהדוברים עשו תוך כדי ההרצאה.
2. לכתוב 3-5 משפטים העונים על השאלות הבאות:
· מי הדוברים?
· למה אתם זוכרים אותם?
· מה זוכרים מההרצאה? מה נשאר איתך?
· מה הדוברים עשו כדי לגרום לך לקהל להיות קשוב?
תרגיל מאת SCOPE
תשובה >
אימון במודעות לז’רגון יכול להיעשות די בקלות. שימו הרצאה מדעית של חוקר ידוע בתחום אחר לחלוטין משלכם.
עכשיו תרשמו לעצמכם את המילים, המושגים הטכניים וראשי התיבות שלא זיהיתם.
מרגישים בלבול ועומס? זו למעשה סימולציה עצמית של מה שקורה כאשר אתם מנסים להסביר את המחקר שלכם לקהלים לא מדעיים או מחוץ לתחום שלכם.
סיפורי הצלחה
ד”ר תום מנוביץ’, פוסט-דוקטורנט בפיזיקה, אוניברסיטת הארווארד
“…לשמחתי הרבה, במהלך האימון האישי המצוין שקיבלתי ממיטל הצלחתי לדלל את השימוש המוגבר שלי בז’רגון ומושגים טכניים ולייצר אוסף של אנלוגיות וצורות הסבר שמצליחות להעביר את משמעות המחקר לשומע נטול רקע מקצועי…”
אפרת רזניק, סטודנטית לדוקטורט
במחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, מכון ויצמן למדע
“…באימון האישי בתקשורת המדע עם מיטל הופתעתי לגלות עד כמה אני משתמשת במושגי ז’רגון בהסברים שלי מבלי לשים לב לכך בכלל- מה שתרם עד כה לקושי בהבנה של הצד השני. תוך כדי האימון למדתי להסביר בקלות את המחקר שלי לקהלים שונים בהתאם לסיטואציה… “
שי שמש, סטודנט לדוקטורט
במכון לביוכימיה, מדעי המזון ותזונה, האוניברסיטה העברית
“…מיטל מפרקת את תקשורת המדע צעד אחר צעד לסט מיומנויות שנעות בין כלים הדרושים להרצאה מעניינת של תוצרי מחקר והתאמתה לקהלים שונים לאיך הדובר צריך לעמוד מול קהל ואיך הידיים שלו אמורות להיות מונחות או לזוז. …”